גאגא

people.dancers.

אוהד נהרין

כוריאוגרף, מנהל אמנותי

אוהד נהרין מוכר כאחד מן הכוריאוגרפים החשובים בעולם ועבודתו נמצאת בחוד החנית של העשייה בתחום המחול העכשווי. נהרין הוא מנהלה האמנותי של להקת מחול בת-שבע מאז 1990 ומאז מינויו ביסס את הלהקה כאחת מלהקות המחול הבינלאומיות האהובות והמוערכות בעולם.

אוהד נהרין

אוהד נהרין נולד בשנת 1952 בקיבוץ מזרע והחל את הכשרתו כרקדן עם להקת מחול בת-שבע ב- 1974. בשנתו הראשונה בלהקה, נבחר ע"י הכוריאוגרפית האורחת מרתה גראהם להצטרף ללהקתה בניו יורק. בעת שהותו בניו יורק קיבל נהרין מלגה ולמד בבית הספר האמריקני לבלט (של הניו יורק סיטי בלט), בבית-הספר ג'וליארד ואצל מאגי בלק ודייוויד האוורד. בהמשך הופיע במשך עונה אחת עם להקת המחול בת דור ועם בלט המאה ה- 20 של מוריס בז'אר בבריסל.

נהרין שב לניו יורק ב- 1980 והציג לראשונה כוריאוגרפיה משלו בסטודיו קזוקו היאביישי. באותה שנה עבד באופן קבוע בניו יורק, עם קבוצת רקדנים שעבדו על בסיס פרויקטאלי, יחד עם אשתו, הרקדנית מארי קאג'יווארה שנפטרה מסרטן ב- 2001. משנת 1980 עד 1990 העלה נהרין את עבודותיו בניו יורק ובארצות העולם ובמקביל הוזמן ליצור בלהקות שונות, לרבות בת-שבע, להקת המחול הקיבוצית ו – NDT.

נהרין מונה למנהל האמנותי של להקת מחול בת-שבע ב-1990 ומכהן בתפקיד זה עד היום. במהלך שנותיו בלהקה, יצר יותר מ- 20 עבודות לבת-שבע ולאנסמבל בת-שבע, הלהקה הצעירה.

נהרין למד מוסיקה בצעירותו ומשתמש לעתים קרובות בכישוריו המוסיקליים. הוא עבד בשיתוף נקמת הטרקטור ("קיר", 1990), אבי בללי ודני מקוב ("אנאפאזה", 1993), ועברי לידר ("זינה", 1995). תחת השם הבדוי מקסים וואראט חיבר נהרין את המוסיקה ל"MAX" ב-2007 וערך את הפסקול והמיקס ל"ממותות" (2003) ול"הורה" (2009).

עבודותיו של נהרין בוצעו על-ידי להקות רבות ביניהן NDT, בלט פרנקפורט, בלט האופרה של ליון, להקת המחול הלאומית של ספרד, בלט קולברג, הבלט הלאומי של פינלנד, בלט האופרה של פריז, הבלט העירוני של סאו-פאולו, להקת סידר לייק בניו יורק, להקת האבארד סטריט בשיקגו ולהקת הבלט הקנדית במונטריאול. תהליך החזרות של נהרין עם להקת סידר לייק להעמדה המחודשת של "דקה דאנס", היה נושא סרטו של תומר היימן "אאוט אוף פוקוס" (2007).

במשך השנים פיתח נהרין את גאגא, שפת עבודה גופנית המתאימה לכל אחד. גאגא מציעה דרך לחזק את הגוף, לשכלל את הגמישות, הזריזות והיעילות, ולהעיר את החושים והדמיון. גאגא הפכה לשפת התנועה בה משתמשים רקדני להקת מחול בת-שבע, ובמקביל תופסות גאגא/רקדנים וגאגא/אנשים מקום הולך וגדל בארץ ובעולם ורבים הרקדנים והשחקנים המתרגלים שיטה זו בקביעות.

אוהד נהרין זכה בפרסים ובאותות הוקרה רבים. בארץ, הוענק לו תואר ד"ר לשם כבוד ממכון ויצמן למדע (2004), פרס ישראל למחול (2005), תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית (2008), פרס אמ"ת בקטגוריית אמנות ותרבות (לצידו של יאיר ורדי, 2009). נהרין גם זכה לתואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת (1998). זכה בשני פרסי בסי, ניו יורק (עבור "וירוס של אוהד נהרין" שהועלה ב–BAM , ועבור "אנאפאזה" שהוצגה בפסטיבל לינקולן סנטר), פרס המחול האמריקני ע"ש סמואל ה. סקריפס למפעל חיים (2009) ופרס דאנס מגזין (2009).

.